דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2018

סגירת מעגל!

סגירת מעגל  🌹 אחד מכובעיי הוא מאמנת אישית .  שבוע שעבר זכיתי להיות נוכחת בלידה מרגשת.  כל לידה היא מרגשת וכל לידה היא חגיגת החיים. אך לא כל יום מתאפשר לי ללוות מאומנת יקרה לליבי. כל רצונה היה לחוות תיקון ללידות הקודמות שלה. לאחר 2 ניתוחים קיסריים שהשאירו בה ובשותפה לחיים זכרון של פחד. כל אחד והפחד שלו. לבן הזוג , שבלידות הקודמות היה נתון בלחץ אדיר. הדאגה לאהובה שלו , לתינוקת הרכה , לעצמו , העמיסו עליו מאוד ובלידות הקודמות הסטרס השפיע עליו . כל כך השפיע עד כי היה חש בחולשה בכל גופו. ליולדת שפעמיים כמעט והגיעה לישורת האחרונה - הלידה עצמה. פעמיים שהובלה לחדר ניתוח במהירות. פעמיים שרופאים ואנשי צוות מילאו את החדר. פעמיים חשה לבד , ללא יכולת לשלוט בסיטואציה , בגופה , בעצמה. פעמיים ביקשה שירדימו אותה. הפחד היה גדול ועמוק ולה לא היתה היכולת להתמודד עימו. ובלידה הנוכחית היא עשתה הכל על מנת להיות חלק מלידתה של ביתה. היא בחרה אחרת . בחרה לשמוע בפעם הראשונה את הבכי הראשון שלא שמעה בלידות הקודמות. בחרה להיות נוכחת בשנייה הזו , בפגישה הראשונה שלהן היישר מהרחם . בחרה להישאר ערה בזמן הניתוח , נערכה

2 לידות ברצף יוהווו

את הבוקר שלי פתחתי בשעה מוקדמת ממש. ניתוח אלקטיבי שבו נולדה נסיכה מושלמת . 3230 ק"ג של מתיקות . משם כאשר האוקסיטוצין עדיין משתולל בגופי לקפלן ליולדת מקסימה שהלידה שלה החלה. יום מבורך שעדיין לא הסתיים. שינה זה לחלשים 😉

על אימון ולידה וכיצד הם משתלבים יחדיו

את דרכי כמאמנת אישית התחלתי לפני 4 שנים. עולם האימון הוא חלק ממני ואני מאוד אוהבת לשלב כלים מתוכו בכל תחום . אז הבחירה להשתתף בסדנאת אימון טרום לידה היתה כל כך טבעית עבורי. כן... אני מאמנת אישית , עיסקית ומאמנת ללידה. ומה זה אומר אימון טרום לידה? בכובעים האחרים שלי אני דולה ומדריכת הכנה ללידה. וההבנה שההכנה לקראת חשובה כל כך , לא משנה אם זוהי לידה ראשונה או לידה חוזרת. כל אחד/ת מאיתנו מגיעים עם מערכת אמונות , תפיסות וכן גם חששות ופחדים. וכשיש כלים מעולים ואפקטיביים אשר מסייעים לזוגות שאני מלווה להגיע אל הלידה רגועים, בטוחים חווית הלידה מועצמת פי כמה. תודה נרי על סדנא מעולה. הרחבתי את ארגז הכלים שלי ויצאתי מהסדנא מעוצמת ועם תחושה טובה כל כך. משלבת את כל תחומי העיסוק שלי יחדיו ושמחה שנכנסתי מאמנת ודולה ויצאתי פלוס פלוס פלוס.
הבוקר נסעתי למפגש האחרון לקראת הלידה. יש משהו מרגש בפגישות הללו. הן מהוות ציון דרך. שאוטוטו מסע מיוחד וקסום של 9 חודשים יגיע אל סיומו . תינוק חדש יגיע אל העולם ואמא חדשה תוולד. השמש יצאה ,הנוף שנפרס למולי והירוק.. הירוק המיוחד הזה שאני כל כך אוהבת מילא אותי בהתרגשות אדירה! תודה בורא עולם על כל הטוב , עשני מדוייקת עבורה 🙏

סיפורה של תקווה

כשהיא נכנסה לתהליך , היא היתה סקפטית. מה כבר יכול לקרות בתהליך שלא קרה לפני כן...  עוד בשיחת הטלפון הראשונה שניהלנו היא דאגה לחזור על כך שהיא ניסתה הרבה מאמנים ,מטפלים , ועדיין היא נמצאת באותו המקום עם אותן התחושות ובתוך מציאות שונה ממה שהיא מאחלת לעצמה. שחלקם עוד בתחילת התהליך הבהירו לה שהיא צריכה משהו אחר... וכך היא התגלגלה לכל מיני מטפלים. מיואשת , ייאוש , תסכול , חוסר אונים , מותשת... אלו היו חלק קטן מהמילים אותם בחרה על מנת לתאר באיזה מקום היא נמצאת. היא חקרה אותי חקירה צולבת.. לקח לה זמן לבטוח בי . היא בעטה והתנגדה לאורך כל הדרך. כל מפגש היה טעון... היא בועטת , מתנגדת , לא מאפשרת לי להתקרב אליה. בכל מפגש היא היתה נכנסת עם השריון הכבד שאותו לבשה מדי יום. מהרגע שהתעוררה ועד שהלכה לישון. השיריון שהיה מגן עליה מפני העולם. מכיוון שכבר התרגלה אליו , למשקלו הכבד היא לא העזה לפשוט אותו מעליה ולאפשר לעצמה פשוט להיות. הרי אם תוריד אותו תהיה חשופה , פגיעה , לא מוגנת. בכל פעם שהתקרבתי היא הדפה אותי. חיכתה שאתייאש ממנה ואציע לה טיפול אחר. ואני לא מוותרת אלא ההיפך.. מחבקת אותה. נותנת לה מקום.