על לידה, התחדשות ומה שבניהם...

תענו בכנות... כמה פעמים ביום אתם שואלים או לחילופין נשאלים  : "מה שלומך?" לתשובה יכולה להיות כמה וריאציות נכון? יש כאלו שיענו שהכל טוב, בסדר, מעולה, נפלא אפילו יש כאלו שיענו פגז! יש כאלו שיענו יכול להיות טוב יותר , יהיה בסדר, מה אני אגיד לך? היו לי ימים טובים יותר... מכאן יכול להתפתח שיח לבחירתכם. השאלה "מה שלומך?" בטח כלל מופנית החוצה. אל מי שעומד מולנו . תוך שניות אנחנו יכולים לגלות על אותו אדם עולם ומלואו . הרי כולנו אוהבים לדבר , כולנו אוהבים שמקשיבים לנו , כולנו אוהבים שיש מי שאפשר לחלוק איתו את "הצרות" שלנו. ובעצם אנו הופכים להיות שותפים לאנרגיה המועברת אלינו מהאדם שמולנו מבלי שנרגיש. אך זה כבר נושא אחר עליו אני מבטיחה להרחיב בפעם אחרת :) בכל יום אנו חווים מנעד רחב של רגשות : שמחה, עצב,  פחד , כעס, תסכול, אכזבה, אהבה ועוד .. כאשר מדובר ברגש לא נעים לרוב נחפש דרכים ופתרונות מהירים על מנת לא לחוות את אותו הרגש לדוגמא: כעס . ובעצם מה שאנחנו גורמים הוא הפוך על הפוך . ולמה הכוונה? תחשבו שבעבודה שלכם הבוס כעס עליכם מאוד שלא בצדק ,

מה הקשר בין אימון אישי לליווי לידה. ************************************ בימים האחרונים אני נשאלת הרבה כיצד היותי מאמנת אישית מתחבר ומתקשר להיותי דולה. האמת... גם אני שואלת את עצמי את השאלה הזו בכל פעם מחדש. עדיין לא הגעתי לדיוק ולהגדרה הסופית של איך ומה אני עושה , אני פשוט מרגישה . למה הכוונה? הליווי שלי מתחיל עוד בפגישת ההכרות בנינו, אני מכירה לזוג אותי , אני מכירה אותם. מי הם, מה הם אוהבים, מהם הרצונות שלהם, כיחידים וכשותפים לדרך. התהליך שבני הזוג ואני עוברים מכיל בתוכו כלים מעולם האימון . הוא כולל : * תיאום ציפיות בין האישה לבן/ת זוגה. * כיצד הוא/היא יכול/ה לנחם ולתמוך בה. *נעשה שיקוף מלא : מה מפחיד את היולדת , ממה היא חוששת וכיצד בעצם הוא/היא יכול/ה לסייע לה . *זיהוי מצבי רוח הקשורים ללידה ולא בהכרח שייכים וקשורים לבן/ת הזוג. *העלאת הביטחון של שניהם . מתנהל בנינו שיח פתוח ואנחנו יוצרים מרחב מקודש ובטוח שבו אפשר ורצוי לדבר על הכל ובעיקר מתרחש תהליך של הבנה וקבלה . שכל אחד מהם מגיע עם הדיעות, אמונות, רצונות, פחדים וחששות משלו. ועל ידי כלים מותאמים לכל נושא בעצם כל אחד

להיות המנהיגה של חיי טלי (שם בדוי) , הגיעה אליי בנקודת השבר הגדולה בחייה. לאחר 25 שנות נישואים נפלה ההחלטה לפרק את הזוגיות . "זה הדבר הקשה ביותר שאני נדרשת לעשות" , אמרה . כל כך קשה שאני לא מצליחה להחזיק בידיעה שהארגון היפה , הבטוח שבנינו מתפרק ויחדול מלהתקיים. ישנם מצבים בחיינו , בהם אנו נדרשים לנקוט בפעולות שונות ומגוונות ממה שהכרנו עד כה. דווקא מהמקום הזה, מהשבר הגדול של טלי מתחילה הצמיחה האישית שלה. טלי , העידה על עצמה שהחלטות הן אינן הצד החזק שלה. שעד כה , כל החלטה שהיתה צריכה לקבל היתה תלויה בבן זוגה, במצב הכלכלי, במצב רוחה ובעוד סיבות כאלו ואחרות. היא סיפרה לעצמה סיפור משלה.... היא לא תצליח, היא מפחדת, היא לא חזקה מספיק . מה יהיה עליה? על ילדיה הבוגרים? מה יהיה הלאה? ביקשתי ממנה להסתכל על הדברים שהיא מספרת לעצמה ולהשמיט את הלא. מה יהיה אם היא תצליח?  היא חזקה מספיק על מנת לצאת לדרך חדשה. הפחד משתק אותה ולכן ההחלטות שהיא לוקחת עם עצמה אינן מועילות עבורה. האם היא מחליטה להישאר היכן שאינה מרגישה מאושרת?  האם אלו החיים שהיא

" הרבה דלתות נסגרו בפניי בשנים האחרונות , סוף סוף אני מרגישה שאני עושה את מה שאני אוהבת , אוהבת את עצמי , את מי שאני והדלתות נפתחות בפניי"... כך היא סיכמה את המפגש האימוני בנינו. ואני זרחתי מאושר  😊 כשהיא בחרה להיכנס לתהליך היא היתה סקפטית. שנים ששמעה מכל עבר " תוותרי , למה לך , תסתפקי במה שיש". עוד ועוד אימרות שאינן מקדמות אלא עושות את ההיפך... מכבות כל ניסיון , חלום , שאיפה שלה.. הכל היה עבורה מאתגר , הלימודים בבית הספר , הלימודים האקדמיים , זוגיות , חיי חברה. כל "דלת" שכזו לא נפתחה בקלות עבורה. היא לא האמינה בעצמה , ביכולות שלה , במתנות היפייפיות שקיימות בה. הקולות מכל עבר הוטמעו בה . התהליך היה מאתגר אך יחד עם זאת מספק . כשהייתי מבקשת לדעת מה היא לוקחת איתה מהמפגש בנינו התשובה תמיד היתה זהה: " לא יודעת"! הפעם , הפעם היא יודעת . לאט לאט , היא החלה להכיר ולראות את הצבעים המיוחדים שלה. אלו מתנות יש בה . והיא פורחת והיא צומחת בקצב שלה והיא גאה. היום , היא כבר נמצאת במקום אחר. היום הדלתות נפתחות בפניה . היא יודעת שה

חברים יקרים , חג שמח , מלא בהתחדשות ופריחה. תודה לכל מי שליוותי , עודני מלווה ואלווה בעתיד. שיהיה חג של ביחד עם המון שמחה וטוב. שלכם, יעל 🌹