על לידה, התחדשות ומה שבניהם...

לקראת גיל 40 משהו בה ביקש לפרוץ החוצה. היא לא ידעה לשים את האצבע ולהגיד מה הדבר. לא טוב לה , לא טוב לה בשום מקום ועם שום דבר. בשיחה שלנו שאלתי אם זה משהו שמוכר לה. האם חוותה את אותה התחושה בעבר. כן, ענתה. סוחבת בתוכי את התחושות הללו שנים.   היא מרגישה ארעית בכל מקום , במקום העבודה שלה , בזוגיות , מול חבריה .. ארעית ... אין לה מנוח , אין לה מקום משלה. תחושת היציבות אינה מוכרת לה. וכך היא מסתובבת שנים עם הרגשה שאינה שייכת לשום מקום ושאולי זהו גורלה. על מה נשענים הטיעונים שלך? הרי במקום עבודתך את תכף סוגרת עשור שני. בזוגיות את נמצאת מעל עשור וחצי... מה אינו יציב עבורך? לא היתה לה תשובה. כשנכנסנו לדימיון מודרך צפה התשובה. היא מרגישה לא ראויה. לא ראויה לטוב , לא ראויה להצליח , לא ראויה לכלום. עלו וצפו זכרונות ילדות , משפטים ומילים שנאמרו לה.. בבית הספר, בתיכון , בבית בו גרה , בחיק משפחתה. " תזהרי לפרוץ קדימה זה מסוכן, תשארי בלי כלום" "אל תאמרי את שעל ליבך , זה סתם מעורר קינאה" "אל תעיזי , מה יהיה אם תכשלי" ? וזה הוטמע בה , כך כך עמוק . שאין לה למה להתאמץ הרי

בוקר יום שני. יוצאת לסידורים לקראת יום הולדתה של עופרי שלי. בעודי מלאה בבלונים , שקיות וכל מיני הפתעות הטלפון מצלצל.... יעל , בואי הלידה לא מתקדמת .  הצוות הרפואי מתעקש על פיטוצין . רצה כמו שלא רצתי בחיי לכיוון הרכב. נוסעת הביתה חוטפת את תיק הדולה שלי וטסה לבית החולים. היא על המיטה , עייפה ללא שינה . המוניטור מראה שהצירים מרוחקים ולא סדירים. בואו נעשה קסמים אני אומרת. והיא מתמסרת , מאפשרת לי לסייע לה. בן זוגה סקפטי , שואל האם באמת כל מה שאני עושה יסייע ללידה להתקדם. ומה תכלס דולה עושה? ומה יש לך בתיק? האם כל הבקבוקונים הללו יתרמו ללידה? ואני מחייכת ומסבירה בנחת ובנתיים נושמת איתה ומעסה אותה. וריח של מרווה מרושתת ממלא את כל החדר. והצירים מתחזקים , נבנים והופכים צפופים . מזכירה לה ולו ולכל הנוכחים בחדר שלידה היא תהליך , שיש לאפשר לתינוק לעשות את דרכו החוצה בקצב הנכון לו. מבקשת יחד איתה מהתינוק שיגיע בנחת וברכות אלינו. "כל ציר מקרב את התינוק אלייך אהובה " אני לוחשת לה בזמן שהצירים מתגברים. והיא מתכנסת בתוך עצמה ונושמת. נרגעת ומחדשת כוחות. שעתיים לאחר מכן, הגיח

ישנו רגע בלידה שהפחד מגיע לבקר.  הפחד משתנה אצל כל יולדת . כל אחת והפחד שלה.  פחדים כגון: * האם יכאב לי ? *מדוע הלידה לא מתקדמת? *כיצד אצליח ללדת את התינוק? *האם אהיה אמא טובה? *כיצד אסתדר ? ועוד..... ברגעים כאלו אנחנו מתכנסות פנימה יחדיו. נושמות יחדיו , מתכווננות כל אחת עם עצמה וביחד. היא , מתכנסת בתוך עצמה , נושמת בקצב איטי ובכל שאיפה החוצה משחררת את הפחד. מדמיינת כיצד תינוקה מגיע אליה ברכות ובקצב הנכון לו , לשניהם. אני , מתכנסת פנימה ומתעלת את האנרגיה שלי לכפות ידיי. מבקשת לסייע לה , להם. מניחה שתי ידיים ומתכווננת , מעבירה אליהם אנרגיה של רוגע ושמחה. מדמיינת יחד איתה כיצד התינוק מגיע אלינו ברכות ובעונג. ואז קורה הקסם. היא נרגעת , אפילו מצליחה להירדם. ואני בתנועות עדינות מערסלת אותה בדיוק כמו התינוק שברחמה. רגעים מיוחדים בהם אנחנו נותנות דרור לכל מחשבה ורגש. רגעים שבהם גוף ונפש חוברים יחדיו וקסמים מופלאים מתרחשים. תודה על הזכות  🙏