יש לי וידוי ...
אני יעל - אוהבת בתי חולים.
כן , כן....
קראתם נכון. אוהבת בתי חולים.
כן , כן....
קראתם נכון. אוהבת בתי חולים.
בזמן שבית חולים מהווה ומסמל מקום שיש בו חולי ,
אני בחרתי להתאהב בבתי חולים.
אני בחרתי להתאהב בבתי חולים.
למה את שואלים?
כי ישנו חלק בבית חולים שמסמל עבורי חיים , תהליכים , קדושה , תקווה והתחדשות .
כי ישנו חלק בבית חולים שמסמל עבורי חיים , תהליכים , קדושה , תקווה והתחדשות .
נכון....
ניחשתם נכון , חדרי לידה.
ניחשתם נכון , חדרי לידה.
ולא , זה לא משנה איזה בית חולים , היכן הוא ממוקם
אני פשוט אוהבת להיות נוכחת בחדרי לידה.
אני פשוט אוהבת להיות נוכחת בחדרי לידה.
עוד מהיותי ילדה קטנה , בערך בגיל 6 אולי קצת יותר
כשהייתי נישאלת "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?"
הייתי עונה ללא היסוס- מיילדת.
בזמן ששאר חבריי היו עונים : נהג קטר , כבאי , רופא , טייס ועוד...
כשהייתי נישאלת "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?"
הייתי עונה ללא היסוס- מיילדת.
בזמן ששאר חבריי היו עונים : נהג קטר , כבאי , רופא , טייס ועוד...
למה וכיצד ייתכן שילדה קטנה רוצה לעסוק בתחום שכזה , אין לי תשובה.
כנראה שהתחום משך אותי עוד מציערותי.
כנראה שהתחום משך אותי עוד מציערותי.
כך חלפו השנים , נרשמתי לבית ספר לסיעוד במטרה להוציא אל האור את המיילדת שבי.
זה לא קרה .
נלחצתי מעומס הלימודים , מהדרישות הגבוהות, מכך שלא אוכל לעבוד במקביל ולממן את הלימודים
ופשוט ויתרתי.
זה לא קרה .
נלחצתי מעומס הלימודים , מהדרישות הגבוהות, מכך שלא אוכל לעבוד במקביל ולממן את הלימודים
ופשוט ויתרתי.
שנים שאכלתי את עצמי מבפנים , למה ויתרת?
טוב, היום אני כבר יודעת את התשובה.
המיילדת שבי עדיין לא נולדה אך נולדה הדולה שבי.
טוב, היום אני כבר יודעת את התשובה.
המיילדת שבי עדיין לא נולדה אך נולדה הדולה שבי.
זה המקום שלי , זו האהבה הגדולה שלי.
זה הדבר בהא הידיעה שאני בוחרת ואוהבת ומלאת תשוקה אליו.
זה הדבר בהא הידיעה שאני בוחרת ואוהבת ומלאת תשוקה אליו.
כן... אוהבת בתי חולים.
אוהבת את הריח , אוהבת את המסדרונות.
אוהבת לרוץ לחדר לידה( זה לא מראה מלבב תאמינו לי😉).
אוהבת את הריח , אוהבת את המסדרונות.
אוהבת לרוץ לחדר לידה( זה לא מראה מלבב תאמינו לי😉).
יש בחדר לידה משהו קסום.
מהרגע שכף רגלי דורכת בו אני מרגישה אחרת.
הזמן לא מעניין , הרעשים מושתקים .
כל כולי שם....
עבורה, עבורו , עבורם.
מתמקדת בהם, מתמקדת בה.
מהרגע שכף רגלי דורכת בו אני מרגישה אחרת.
הזמן לא מעניין , הרעשים מושתקים .
כל כולי שם....
עבורה, עבורו , עבורם.
מתמקדת בהם, מתמקדת בה.
שיהיה לה נוח , נעים , שאקל עליה ואסייע לה בזמן כה חשוב.
זמן מיוחד , זמן הלידה שלהם , שלה.
זמן מיוחד , זמן הלידה שלהם , שלה.
המקצוע הזה מלמד אותי בכל פעם מחדש להיות אדם טוב יותר , מלמד אותי ענווה , מלמד אותי אהבה.
אז..
אני יעל , אישה , אמא , רעייה , דולה , מאמנת אישית ששרופה על בתי חולים 😊
אני יעל , אישה , אמא , רעייה , דולה , מאמנת אישית ששרופה על בתי חולים 😊
* בתמונה מהרהרת לעצמי מי הזוג החדש אותו אני נוסעת לפגוש ואיזו זכות זו כל פעם מחדש להכיר , לחוות , להיות *
תגובות
הוסף רשומת תגובה