דילוג לתוכן הראשי


רגע לפני שאני קורסת למיטה לשינה ארוכה וטובה, סוף סוף אפשר להגיד: ויב"ק היי....
( לידה נרתיקית לאחר קיסרי).
3 ימים של ציפייה לבואך .
היום הגחת לעולם בדרכך המיוחדת.
3780 ק"ג של מתיקות בלתי נגמרת.
מזל טוב להורים המדהימים , מזל טוב ליולדת הכי חזקה שפגשתי.
מזל טוב לך ילדון מתוק.
תודה על הזכות המיוחדת לקחת חלק ברגע כל כך אינטימי ומיוחד.
ישששששש ...
מבטיחה לכתוב בהמשך לאחר שאשן ואחדש כוחות.
לילה טוב,
יעל💜




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

וגיניסמוס ? מה זה?

בהריון או לקראת לידה והנך מאובחנת עם וגיניסמוס ? הפוסט הזה עבורך. פרגני לעצמך רגע ופשוט תקראי. וגינסמוס- מה זה? זו מילה בעברית? וגיניסמוס הינו מצב שבו שרירי הנרתיק מתכווצים באופן לא רצוני בעת החדירה וגורמים לכאבים עזים. המובן מאליו הוא לחשוב על קיום יחסי מין אך הפעם אני רוצה לדבר עליו בפן המילדותיי. כאשר יולדת מגיעה לחדר לידה וצריכה לעבור בדיקות ווגינליות. בדיקות כגון: מחיקה ופתיחה של צוואר הרחם אשר אומדות האם האישה נמצאת בלידה. רמת הכאב משתנה מאישה לאישה   ישנן כאלו שהכאב אינו מאפשר כלל חדירה , וישנן כאלו שתתאפשר חדירה הכרוכה בכאב. ממה וגיניסמוס נגרם? וגיניסמוס לרוב נגרם ממקור נפשי כלשהו, ועלול להשליך על הדימוי העצמי של אותן נשים וליצור נטייה לחשוב שהן "צרות מדי" או "לא בנויות " נכון. לנשים "וגינסטיות" נראה שהסטנדרט הוא להציע להן אלחוש אפידורלי בכדי לאפשר להן לעבור את הבדיקות בקלות רבה. אז כיצד ניתן לסייע לך לעבור את תהליך הלידה אחרת? כדולה, אני מציעה את הדברים הבאים שנוכחתי לדעת שסייעו לתהליך הלידה וליולדות שליוותי והקנו להן ולבן זוגן חוויה טובה ורכה.

שישי עם יעלי

🌸 שישי עם יעלי 🌸 ביום שני האחרון נסעתי לבקר ולסכם את הלידה של הזוג המיוחד הזה. למפגש לאחר הלידה ישנה חשיבות רבה. מפגש שעוזר לעיבוד החוויה. מי שמכיר אותי יודע שאני לא אישה של תבניות. אני אישה של רגש , ולכן אני בוחרת להרגיש ולא רק לראות ולנסות לשייך את הדברים לתבניות והגדרות. כל מפגש כזה פותח בפניי עולמות חדשים. עוד ועוד צדדים מתגלים ועולים לפני השטח. אני משתדלת לנהל שיחה שהיא חברית . כזו שכולנו יכולים להרגיש בה נוח. שם עולים המון דברים.   תגליות אישיות , רגשות , מתגלה עולם חדש. וכל שצריך הוא להקשיב.   להיות שם עבור אותם בני זוג , אך הפעם בכובע טיפה אחר. אני בוחרת שלא לייעץ או להביע את דעתי במהלך השיחה , אלא אני קשובה. כל כולי. החל משינויי התנוחה בה אני נמצאת באותו הרגע. מתיישרת ונכנסת כולי למצב של האזנה . מדי פעם שואלת שאלה את בני הזוג. והשיחה קולחת ונעימה ותהליך מיוחד של קבלה והבנה מתרחש.   אני חושבת שנעשה תהליך של ריפוי. שניתן לשוחח על הכל ופשוט לשחרר ולהרגיש.   המפגשים לאחר לידה מרגשים אותי לא פחות מהלידות בהן אני לוקחת חלק.   אני מודה על כל מפגש כזה. התובנה שהגיעה אליי לאחר המפ
יש לי וידוי ... אני יעל - אוהבת בתי חולים. כן , כן.... קראתם נכון. אוהבת בתי חולים. בזמן שבית חולים מהווה ומסמל מקום שיש בו חולי , אני בחרתי להתאהב בבתי חולים. למה את שואלים? כי ישנו חלק בבית חולים שמסמל עבורי חיים , תהליכים , קדושה , תקווה והתחדשות . נכון.... ניחשתם נכון , חדרי לידה. ולא , זה לא משנה איזה בית חולים , היכן הוא ממוקם אני פשוט אוהבת להיות נוכחת בחדרי לידה. עוד מהיותי ילדה קטנה , בערך בגיל 6 אולי קצת יותר כשהייתי נישאלת "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?" הייתי עונה ללא היסוס- מיילדת. בזמן ששאר חבריי היו עונים : נהג קטר , כבאי , רופא , טייס ועוד... למה וכיצד ייתכן שילדה קטנה רוצה לעסוק בתחום שכזה , אין לי תשובה. כנראה שהתחום משך אותי עוד מציערותי. כך חלפו השנים , נרשמתי לבית ספר לסיעוד במטרה להוציא אל האור את המיילדת שבי. זה לא קרה . נלחצתי מעומס הלימודים , מהדרישות הגבוהות, מכך שלא אוכל לעבוד במקביל ולממן את הלימודים ופשוט ויתרתי. שנים שאכלתי את עצמי מבפנים , למה ויתרת? טוב, היום אני כבר יודעת את התשובה. המיילדת שבי עדיין לא נולד